כשקשה - שלומי שבת

מגשש בתוך האפלה
עם דמיון שעוצר כל נשימה
מהלך ברוח סערה
שאת עיני חוסמת רגלים את אישה

כשקשה, אני חוזר אלייך
ואת רואה על הפנים מה אני מרגיש בפנים
שתחבקיני
כשקשה, אני חוזר אלייך
ממלא את הכיסים בדברים כה מתוקים
שאת מראה לי...

לאט אני מתחיל לראות
סודך עלי פורסת, מדליקה את הנרות
ממהר כבר לא יכול להיות
הגיע רגע לעזוב, שוכח סכנות

כשאחזור, מתי אחזור אלייך
ואת תראי על הפנים מה אני מרגיש בפנים
ותחבקיני
כשאחזור, ודאי אחזור אלייך
אני מועד לא לפעמים, את שומרת אמונים
רק את תביני...